|
|
|
מזיכרון לפיוס: אזרחים לוקחים אחריות |
|
ביום עיון שנערך במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה, בשיתוף עם העמותה להנצחתה של בת-חן שחק ז"ל, נדונו חסמים פסיכולוגיים שניצבים בפני התקדמות לסיום הסכסוך, ודרכים אפשריות להתגבר עליהם. במוקד הדיון עמד מעשה הגבורה האישי של משפחות שכולות של פלסטינים וישראלים, שהחליטו להמיר את השפעותיו השליליות של הזיכרון הטראומטי האישי והקולקטיבי בהידברות ובהבנה הדדית. משפחות אלה בחרו להתייצב באומץ בפני הפיתוי הכוזב לאטום את הלב והראש בפני צערם של שכולים מן הצד השני, וסרבו להיכנע לאשליית הנחמה שבהסתגרות בתוך חומות האיבה. האסטרטגיה שבה בחרו להתמודד עם אבלן מורדת בכוחו המשעבד של הזיכרון, ומאפשרת לצמוח מתוך האסון ולמצוא נחמה אמיתית, שנולדת מתוך הנחישות המשותפת להפסיק את מעגל ההרג.
יום העיון נפתח בברכות ממר
אבי ביתן- יו"ר חבר הנאמנים, המרכז ללימודים אקדמיים
את יום העיון הנחתה ד"ר עירית קינן, מרצה בכירה בביה"ס לחינוך של המרכז ללימודים
אקדמיים, וחוקרת של טראומת מלחמה ושל השפעותיו של הזיכרון הקולקטיבי על סכסוכים
אתניים.
רב שיח: זיכרון ופיוס- מבדידות הכאב לדיאלוג
ושיתוף
ד"ר עירן הלפרין - מרצה בכיר בבית הספר לאודר לממשל, וסגן מנהל התכנית בפסיכולוגיה פוליטית במרכז הבינתחומי בהרצלייה. ב2007-, ערן סיים את הדוקטוראט שלו בהצטיינות באוניברסיטת חיפה, וב2008- שהה בפוסט דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד. מחקריו של ד"ר הלפרין מתמקדים בתפקיד הרגשות בקונפליקטים ובפתרונם. הוא פרסם מאמרים רבים בכתבי עת מדעיים חשובים, ואף מכהן כעורך עמית בכתב עת בינלאומי לפסיכולוגיה פוליטית.
ד"ר הלפרין הסביר, שבכל סכסוך ישנם דברים קונקרטיים ואמיתיים, שהיו יכולים להיפתר
בקלות יחסים אם לא היו סביבם הרבה חסמים פסיכולוגיים, שמסתירים את היכולת לראות
הזדמנויות ואפשרויות לפיתרון. בדבריו הוא הציג את החסמים הללו ודרכים להתמודדות
איתן.
גב' נוהא ח'טיב, ערבייה פלסטינית, אשת חינוך ומיוזמי הקמת בתיה"ס המשותפים
ליהודים וערבים בארץ.
נוהא שיתפה את הנוכחים באופן שבו התגברה על החסמים הרגשיים שעליהם דיבר ד"ר
הלפרין, וסיפרה על העשייה היומיומית של נשים מנהיגות, ערביות ויהודיות, לקידום
הידברות, הבנה הדדית ופיוס. הדובר השלישי היה מר יצחק פרנקנטל, שכמו משפחת שחק, הוא אחד מאותם אנשים, שמעשה הגבורה האישי שלהם בחיפוש אחר פיוס, מורה לכולנו את הדרך. יצחק פרנקנטל נולד בבני ברק למשפחה ציונית דתית. ביולי 1994, בנו, אריק פרנקנטל , שהיה באותה עת חייל בשריון, נחטף ונרצח על ידי ארגון החמאס כאשר עלה על טרמפ בצומת ראם. הטרגדיה שפקדה אותו יכלה להוביל אותו לכיוונים רבים ומנוגדים. יצחק בחר בדרך הפיוס. הוא הקים את חוג ההורים – פורום המשפחות, שמורכב מהורים שכולים יהודים ופלסטינים, אשר נפגשים במטרה לקדם את רעיון הפיוס והשלום בין העמים. בהמשך, הקים פרנקנטל את מכון אריק, שעוסק בקידום הפיוס בין ישראלים לפלסטינים בדרכים חינוכיות. פעילותו של יצחק זיכתה אותו בפרס מיוחד מקרן לאונרד כהן. את כספי הפרס הוא בחר להקדיש להמשך מאמצי הפיוס באמצעות הקרן האמריקנית לפיוס סובלנות ושלום, שאותה הוא מנהל.
יצחק שיתף את הקהל בכך, שהמחשבה הראשונה שלו כשהודיעו לו על נפילת אריק ז"ל
הייתה, שהוא איבד את בנו לא מכיוון שהרוצחים הכירו אותו אלא מכיוון שאין שלום,
ואם כך הוא צריך לעשות כל מה שהוא יכול לקדם את השלום. הוא תיאר את תחושת הכישלון
שלו, כאבא, על שלא עשה מספיק כדי להביא את השלום. בהמשך דבריו הציג יצחק פרנקנטל
את המסקנה שהקרן הגיעה אליה, בעקבות עבודה משותפת עם חוקרים, ובהם גם ד"ר עירן
הלפרין, שחלק גדול מהתמשכות הסכסוך נובע מתפיסה של ניהול הסכסוך ולא
פיתרון הסכסוך. וכי הסיבות העיקריות לכך שהסכסוך איננו מסתיים הן חולשת הנהגה
בשני הצדדים, וחסמים פסיכולוגיים. הקרן פועלת להסרתם של חסמים אלה, ולהשפעה על
דעת הקהל להאמין שהשינוי אפשרי.
את הנושא הציג מר אדר כהן, המפמ"ר לאזרחות ומנהל המטה לחינוך אזרחי במשרד
החינוך. מר כהן תיאר את המאמצים של משרד החינוך להטמיע ערכים של אזרחות משותפת
וקידום השלום, ואת האתגר שבהנחלת ערכים אלה ובו בזמן לסייע לילדים להתמודד עם
החיים במציאות של סכסוך.
החלק השלישי של יום העיון הוקדש לבת חן שחק ז"ל ולעמותה שהקימו הוריה להנצחתה.
גב' אילת שחק סיפרה על היומנים שכתבה בת-חן, והציגה בפני הקהל קטעים מהם,
שאותם ניתחה במהלך עבודת הגמר שעשתה במכללת דרבי בלימודי התואר השני שלה, על
יומנים אישיים ומאפיינים שלהם ושל הכותבים אותם.
|
|
צעד
ראשון לפיוס |