למתנדבים בעם

המונח "המגזר השלישי" הינו מונח כולל למוסדות וולנטרים וארגונים ללא כוונות רווח, עמותות וחברות לתועלת הציבור. המגזר מכונה "שלישי" על מנת להבחין בינו לבין שני מגזרים הגדולים האחרים: המגזר העסקי והמגזר הציבורי.
 המגזר השלישי מורכב מארגונים שונים זה מזה העוסקים במגוון נושאים, החל מבריאות, רווחה וחינוך (גם המרכז ללימודים אקדמיים הוא חלק מהמגזר השלישי), ועד לשמירה על איכות הסביבה וסיוע בינלאומי. חלק מהארגונים מספקים שירותים, ארגונים מסוימים מעורבים בשינוי חברתי ואילו אחרים הינם ארגוני חברים העוסקים בנושאים חברתיים או מקצועיים.
 מאפיינים בולטים של ארגוני המגזר השלישי הינם מעורבות מתנדבים בפעילותם ושימוש בתרומות כספיות. ורובם פועלים למען מטרות ציבוריות. לצערי, פעמיים בשנה עולות עמותות לסדר היום הציבורי.
 בסתיו הן מבשרות את בוא חגי תשרי, ובאביב את בואו של חג הפסח. בשני מקרים מדגיש הסיקור של פעילות

העמותות את אוזלת ידה של הממשלה במילוי השולחן הריק של העשירונים התחתונים בחברה הישראלית. בפועל, כל האזכורים הללו משקפים אחוז קטן מאוד מכלל ההפעילות החברתית והעסקית של המגזר השלישי.
כמה פרטים שכדאי לדעת על המגזר השלישי: המגזר השלישי מורכב מ- 25 אלף ארגונים המעסיקים כיום כ- 360 אלף איש, 13% מכלל המועסקים במשק. הפעילות הכלכלית שלו מתקרבת ל- 100 מילירד שקל המהווים כ- 16% מהצריכה הפרטית והציבורית במשק.
 היקף מטבע חוץ הנכנס למדינה כתוצאה מגיוס תרומות עומד על למעלה מ0 1.5 מיליארד דולר וערך כלכלי של התנדבות עומד על 7.5 מיליארד שקלים.
 המגזר השלישי בישראל נמצא בעשירייה הראשונה מבחינת גודלו ועוצמתו בדירוג העולמי, ואולם, על אף היקפי הפעילות העצומים והגידול המתמיד, עדיין לא מקבל את הכבוד הראוי לו בין הענפים העסקיים במשק. במידה רבה, ההתייחסות אליו היא עדיין כאל כוח כלכלי שולי, כאילו המגזר העסקי הוא העבןדה ואילו המגזר השלישי הוא התנדבות והפנאי.
 ההתייחסות המוטעית הזו מתחילה בכנסת ובמנגנוני הרגולציה. חוק העמותות הנוכחי התעדכן באחרונה בשנת 80, כאשר המגזר השלישי בישראל עדין היה בחיתוליו, ואי לכך הוא משקף מציאות שכבר אינה רלוונטית והחוק אינו עונה כיום על צורכי המגזר. לדוגמא: החוק אינו מכיר בסוגים שונים של עמותות, ודין אחד חל על כל ארגוני המגזר השלישי. רק באחרונה הקים משרד המשפטים ועדה לסיווג ארגונים ללא כוונת רווח.
 
 היעדר הקריטריונים לסיווג מביא את רשם העמותות להתאגידים לכלול את כל העמותות תחת רגולציה זהה. בעוד שחוק החברות מגדיר באופן ברור את סוגי השותפויות העסקיות, בעולם העמותות  הכל באותו סל: מאוניברסיטה ועד התאגדות של שחקני ברידג' השוכרים חדר וכיבוד. כך גם אין הבחנה בין עמותה פוליטית למותה המספקת שירותים ובים עמותה הפועלת למען מטרות ציבוריות להתאגדות אזרחים כקבוצת רכישה שמטרתה השבחת תנאי המגורים של חברי הקבוצה עצמה.
 
 החקיקה המיושנת מובילה גם למערכת מיסוי לא ברורה: מדוע המגזר השלישי הוא היחיד המשלם מס שכר, המעודד אי העסקה? מדוע עמותה יכולה לקבל זיכוי במס עבור תרומות רק כשנתיים ביום הקמתה? גם היחס הממשלתי למגזר השלישי אינו זהה למגזר העסקי. בעוד נשיא התאחדות התעשיינים נמצא כצלע קבועה בדיוני התקציב כמייצג התעשיינים, נציגיו של המגזר נעדרים.
 רק באחרונה זכה המגזר השלישי להכרה רשמית של ממשלת ישראל כמגזר חשוב ומשפיע. כעת, כדי לאפשר לארגוני המגזר לפעול באופן מיטבי ולהעצים את תרומתו לחברה ולמשק, יש לפעול במהרה לקידום הליכי חקיקה ולמעבר מרגולציה מיושנת ובולמת לרגולציה מעצימה המתאימה למאה ה - 21.